"כוחו של הרגע הזה" או למה לפחד מה'עידן החדש'?
כוחו של הרגע הזה הוא ספרו של אקהרט טול בתחום הרוחניות/מודעות/עזרה עצמית.
עד כמה שהוא מוצלח ונחשב אחד מהספרים הטובים והמייצגים של ה'עידן החדש', זיהיתי בו כמה בעיות שעלולות לצערי להרחיק א/נשים מהתחום החשוב הזה וחבל. אני רוצה לסקור חלק מהם.
לפני כן אקדים ואומר כי הגישות ההוליסטיות, איזון גופנפש והרבה מן התורות הרוחניות הקיימות כיום יכולות להוות כלי נפלא ומדהים להתפתחות אישית, רגשית, נפשית ורוחנית ולהתמודדות עם מכאובי הגוף. אבל הרבה פעמים מצדדות הגישה עושות שירות רע לתחום ויוצרות ניכור כלפיו.
בהעלאת כמה מהכשלים ב'עידן החדש' אוכל להצביע – בתקווה – על פתרון שיביא חיבור של א/נשים לתחום מופלא, תוך מודעות לכך שיש כשלים מסויימים בהתייחסות האנושית. כשנדע זאת, נוכל כולנו להיעזר בתחום הנפלא הזה ולא לשפוך את התינוק עם המים.
בחרתי את הספר 'כוחו של הרגע הזה' כמקרה מייצג שיעזור לי להדגים את הכשלים שמרתיעים אנשים בכלל מהתחום הרוחני:
"אשמת העידן החדש" או ה "new age guilt" – זהו מונח המדבר על האשמה הסמויה המגולמת בהבנה מוטעית ופירוש לא נכון של תורות שונות המקושרות ל'עידן החדש'. לצערי גם הרבה מטפלות/מורות/מדריכות בתחום לוקות בחוסר הבנה זה בעצמן. אשמת ה'עידן החדש' היא מעין תפיסה מעוותת של האמירה הפשטנית של "מחשבה יוצרת מציאות", ואם במציאות שלי יש בעיה (בדר"כ כמה בעיות…), אז אני יצרתי אותן! במחשבתי. והבעיה שלי יכולה להיות הרבה דברים: מחלה, מחסור בכסף, פציעה, ילד/ה חולה, בגידה, פיטורין, תאונה וכו'. אז אם אני מחזיקה בתפיסה הזו, אני כרגע מלאה באשמה על כך שבמחשבתי יצרתי את כל הבעיות שלי וזו אשמה כבדה מנשוא. אני תוהה מה עשיתי/ חשבתי לא בסדר? אני מנסה להשתפר: עושה יוגה, אוכלת בריא, נרשמת לסדנאות ריברסינג, תטא הילינג, והולכת לטיפול בקריסטלים ושחזור גלגולים קודמים… הרי ה'עידן החדש' הבטיח לי – על מאות סוגי טיפוליו השונים – שאם אעשה זאת כמו שצריך – בעיותיי יתפוגגו. והן לא מתפוגגות. והאשמה מופנית פנימה ולא החוצה – כי? נכון! "מחשבתי יוצרת את המציאות". הבעיה היא בי.
דרך חשיבה זו בעייתית ואני בטוחה שתרמה להרחקת הרבה אנשים מהעידן החדש וגרמה משא אשמה כבד להרבה ממי שנשארו.
אז איך להתמודד עם אשמת העידן החדש? אני כמובן חסידה של קורס בניסים – ושם הא"ב של הגישה היא: בלי אשמה! זה הדבר הראשון והחשוב ביותר שנתייחס אליו בדרכנו הרוחנית. והעבודה הרגשית שלנו. והתרגול המעשי של השיעורים היומיים בא לתמוך בזה.
חוסר מודעות לבעיות של נשים – אין להתעלם מכך שאת הספר כתב גבר. לפיכך הייתי מצפה ליותר רגישות וזהירות בבואו לדבר על בעיות של נשים. בפרק 2 הוא מתייחס התייחסות שצרמה לי מאד למחזור הנשי ומוסיף הסגברה* לקינוח.
להלן הציטוט מהספר: "אצל נשים רבות מתעורר גוף הכאב במיוחד בזמן שלפני הווסת… הרשו לי לומר רק זאת: אם אתן הייתן מסוגלות להישאר ערניות ונוכחות, באותו הזמן, ולצפות במה שאתן חשות בתוככן, במקום שזה ישתלט עליכן, זה היה מעניק לכן הזדמנות לעבודה רוחנית רבת עוצמה, ואפשרות להמרה מהירה של כל כאבי העבר." (עמוד 40).
מעניינת הבחירה לפנות דווקא לנשים ולהתעסק דווקא במחזור, ולא למשל לפנות לחולי לב, סרטן או סכרת. בתחושה שלי זה היה מתקבל ונשמע פחות טוב… בעיני הבחירה לפנות לנשים ולהתייחס לכאבי המחזור היא לא סתמית. אני מרגישה שקל יותר לעולם הרפואה (מסתבר גם האלטרנטיבית) לפנות בחוסר רגישות לנשים דווקא ובנוגע למחזור דווקא – שכן כאבי מחזור חזקים נתפסים כ"לא אמיתיים" ו"התפנקות", ונשים נתפסות כיותר רוחניות ומכילות לרעיון שהן יכולות בקלות לשלוט בכאבן. נכון שזהו הרעיון של הספר כולו – אך לא סתם הכאב הנבחר לדוגמא הוא כאב המחזור.
כחולת אנדומטריוזיס (מחלה בה אחד הסימנים הנפוצים למחלה הוא כאבי מחזור בעוצמה גבוהה ובלתי נסבלת) האמירה הזו הקפיצה אותי כי היא נתפשת כחסרת רגישות ומתנשאת. אין בה את הרגישות הנדרשת (לטעמי) בהתייחסות לכאב שהוא אמנם שקוף ולא תמיד ברור מקורו, אך הוא מאד אמיתי.
חוסר העקביות לגבי טבעו הדואלי של העולם – בהרבה תורות מן המזרח מדובר על כך שהסבל הוא אשליה. שהעבר אינו קיים, אלא הוא רק שיירים שתודעתנו נאחזת בהם, ורק ההווה – הרגע הזה קיים. אז מצד אחד הספר דבק בעמדה שהכל אשליה, הסבל הוא אשליה, מצד שני מתעקש שבני האדם הורסים את הפלנטה. והקוראת הסבירה מתבלבלת ובצדק, כי זה לא מובן: אשלייה או לא? אני מרגישה שהנושא הזה של להסביר כמו שצריך את רעיון הדואליות – הוא תחום מוזנח בעידן החדש. וגם אין התייחסות לקושי לתווך בין 2 העולמות הללו. אם הסביבה היא אשלייה – למה שנתייחס אליה? מצד שני לכולנו זה ברור שחובה עלינו לשמר את הסביבה ולהתייחס בכבוד לכדור הארץ…
אני מאד אוהבת את הגישה של קורס בניסים – הוא עקבי עם הדואליות לכל אורך הדרך. לגישתו כל העולם הנראה לעינינו הוא אשליה. לא רק הסבל. גם השמחה, ההבדל הוא רק בחלומות אותם נראה – חלומות בלהה, או חלומות שמחים ונעימים. על פי קורס בניסים אפילו הסליחה היא אשליה! אך היא האשליה האחרונה, אשליה יפה ואוהבת שמסייעת לנו להגיע לאחדות עם אלוהים.
אל הקושי שלנו לראות נכוחה את העולם הזה כאשלייתי, קורס בניסים מתייחס בחמלה והבנה אינסופיות ומלמד אותנו עד כמה חשוב – גם כאן – בעולם הגשמי והאשלייתי – לראות כל דבר דרך עיניו של אלוהים, כי זה מה שמחבר אותנו אליו ומחזיר אותנו הביתה בסופו של דבר.
את הקושי של הדואליות הוא מסביר בצורה קלה וברורה: לדידו יש רק עולם אחד (העולם הממשי שהוא עולם האלוהים), אך מה שמבלבל אותנו הוא שאנו אוחזות ב2 מערכות חשיבה: מערכת החשיבה שלנו בה אנו חושבות עם אלוהים (האמת, האהבה) או מערכת החשיבה שלנו בה אנו חושבות ומתנהלות עם האגו (פחד, טינות). כל הספר כולו הוא הדרכה תיאורטית ומעשית לצעוד באהבה בתוך עולם האשליות על מנת שנוכל להגיע הביתה לאלוהים.
הפרדה וקיטלוג – עוד דבר שהפריע לי בספר זהו ניואנס כה עדין שקל לפספס אותו, אבל הנה הוא: הספר מחלק את האנשים לשניים: האנשים המודעים – הרוצים להתעורר, קוראי וקוראות הספר הזה,
והאנשים הבורים שרוצים להמשיך בעיוורון בחיי הסבל שלהם. יש כאן ניחוח התנשאות קל… שלטעמי לוקה בו עולם העידן החדש – הסתכלות מלמעלה על מי ש"טרם ראו את האור" והתחברו לטכניקה האחרונה והחדשה אותה הן למדו.
לעומת "כוחו של הרגע הזה" קורס בניסים מבהיר היטב כי כולנו שווים ושוות. כולנו אחים ואחיות. הוא אינו עוסק בהפרדה, ואין אחת מאיתנו אהובה יותר או פחות על ידי אלוהים. לקושי שלנו לראות זאת כרגע – במערכת החשיבה שלנו, הספר כאמור יתייחס בחמלה ואהבה רכה, וילווה אותנו יד ביד לשינוי מערכת החשיבה שלנו עד שיום יבוא ונוכל לראות את האנושות כולה כאחת איתנו.
אלו בקצרה כמה מן הטענות שלי אל עולם העידן החדש, כפי שהספר (הבאמת מוצלח!) הזה מייצג אותן בצורה טובה. כאמור, ממליצה בכל זאת לקרוא ולתרגל ממנו, יש שם הרבה דברים טובים ומועילים ואפשר לקרוא אותו עם המודעות לכך שיש בו את הכשלים הנ"ל.
באשר לעידן החדש עצמו – זהו תחום ככל התחומים שיכולים להיות בו א/נשים נפלאות ונהדרות ויכולות להיות בו שרלטניות או חסרות מודעות למשמעותו האמיתית – משמעות של אהבה וחיבור על פני פחדים והפרדה.
חשוב היה לי לתווך את העולם הזה למי שפחות מתחברות – כי כאמור זהו תחום שיש בו הרבה אור ואפשרויות לצמיחה וריפוי. חשוב להכיר גם את הצדדים הפחות יפים – ולדעת איך להתמודד איתם, כדי שנוכל להיתרם מתחום נהדר בצורה הטובה ביותר.
מקווה שעמדתי במשימתי בהצלחה!
*הסגברה – הלחם של המילים גבר והסברה – זה כאשר גבר מסביר משהו לאישה בנושא שהיא מבינה בו יותר.
